הנכם צופים בנתונים עדכניים לחודש
מאי
עבור
קרנות השתלמות,
כלל השתלמות עוקב מדדי מניות
14790.
התשואה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על
4.95%.
בחודש
מאי
רשמה
כלל השתלמות עוקב מדדי מניות
תשואה חודשית של
4.32%.
בעמוד זה ניתן לערוך השוואה בין מוצרים דומים ולצפות בגרף התשואות לאורך הזמן.
כלל השתלמות עוקב מדדי מניות הוא מסלול פסיבי שעוקב אחר מדדי מניות מובילים בחשיפה גבוהה ובדמי ניהול נמוכים. כאן תמצאו הסבר מלא על מאפייני המסלול, מבנה ההשקעה, הביצועים, השוואה למסלולים אקטיביים ולמדד S&P 500, ולמי הוא מתאים.
מה זה כלל השתלמות עוקב מדדי מניות?
קרן כלל השתלמות עוקב מדדי מניות היא מסלול השקעה פסיבי בקרן השתלמות, שמטרתו לעקוב אחר ביצועיהם של מדדי מניות מובילים - בין אם מדדים ישראליים, מדדים גלובליים רחבים או שילוב ביניהם. במקום שמנהל השקעות יבחר מניות בודדות בניסיון להכות את השוק, המסלול מחזיק את מרכיבי המדד באופן שמשקף את הרכבו, כך שתשואת הקרן נעה בקירוב כמו תשואת המדד שאחריו היא עוקבת.
הרעיון המרכזי הוא פשטות ושקיפות: החוסך יודע מראש מהו המדד שאליו צמודה החשיפה שלו, ומבין שהוא נחשף לתנודתיות של שוק המניות עצמו. מסלול עוקב מדדים מיועד למי שמאמין בכוחו של שוק ההון לאורך זמן ומעוניין בחשיפה מנייתית רחבה דרך מכשיר חיסכון נהנה מהטבות מס - קרן ההשתלמות.
מה מאפיין את המסלול?
למסלול כמה מאפיינים מובהקים שמבדילים אותו ממסלולים מנייתיים מנוהלים באופן אקטיבי:
- עקיבה פסיבית אחר מדד - הקרן שואפת לשקף את הרכב המדד ולא לבחור מניות באופן סלקטיבי, כך שהביצועים נצמדים לשוק ולא תלויים בהחלטות נקודתיות של מנהל.
- חשיפה מנייתית גבוהה - מרבית הנכסים מושקעים במניות, ולכן רמת הסיכון והתנודתיות גבוהה ביחס למסלולים סולידיים או כלליים.
- דמי ניהול נמוכים יותר בדרך כלל - מאחר שאין צורך בצוות ניהול אקטיבי שמקבל החלטות שוטפות, מסלולים עוקבי מדד נוטים לגבות דמי ניהול נמוכים יותר ממסלולים מנייתיים מנוהלים.
- שאיפה להשתוות לשוק, לא להכותו - היעד אינו לייצר תשואת יתר על המדד אלא להשיג תשואה הקרובה ככל הניתן לתשואת המדד עצמו.
שילוב זה הופך את המסלול לאטרקטיבי עבור חוסכים שמעדיפים חשיפה רחבה לשוק במחיר נמוך, ומבינים שהתשואה תנוע יחד עם המדד - כלפי מעלה וגם כלפי מטה.
מבנה ההשקעה
מבנה ההשקעה במסלול בנוי סביב מדיניות עקיבה ברורה, שבה ההרכב נגזר מהמדד עצמו ולא משיקול דעת אנושי:
- החזקה לפי המדד: הכספים מופנים בעיקר לרכיבים המנייתיים שמרכיבים את המדד או המדדים שאחריהם עוקב המסלול.
- אופן ההחזקה: באמצעות החזקה ישירה של ניירות הערך או דרך מכשירים פיננסיים שמשקפים את ביצועי המדד.
- התאמה אוטומטית: כאשר משתנה משקלו של רכיב במדד, הקרן מתאימה את ההחזקות בהתאם, כך שנשמרת צמידות גבוהה בין תשואת הקרן לתשואת המדד.
- גיוון בין מסלולי עקיבה: מי שמעוניין בגיוון יכול לשקול גם את כלל השתלמות עוקב מדדים גמיש שמאפשרת גמישות רחבה יותר בהרכב המדדים הנעקבים.
תשואות וביצועים - איך לבחון נכון?
התשואות והביצועים נגזרים ישירות מהתנהגות מדדי המניות שאחריהם עוקב המסלול. כדי לבחון אותם נכון כדאי לשים לב לכמה נקודות:
- תלות במדד: בעליות בשוקי המניות צפוי המסלול להניב תשואה חיובית הקרובה לתשואת המדד, ובירידות הוא יושפע באופן דומה ועלול לרשום תשואה שלילית.
- פער עקיבה: התשואה אינה זהה למדד באופן מדויק, בשל פערים קטנים הנובעים מדמי ניהול, מהוצאות ומאופן יישום העקיבה.
- מבט לטווח ארוך: נכון להתבונן בטווחי השקעה ארוכים, שבהם נטיית שוק המניות לצמוח באה לידי ביטוי.
- השוואה לניהול אקטיבי: ניתן לבחון לצד מסלול זה גם את כלל השתלמות מניות המנוהל באופן אקטיבי, כדי להבין את ההבדל בין גישת עקיבה לגישה ניהולית.
השוואה מול מסלולים אחרים
כדי להבין את מקומו של המסלול, כדאי להשוות אותו לכמה חלופות נפוצות:
- פסיבי מול אקטיבי - מסלול עוקב מדד פועל בגישה פסיבית ושואף להשתוות לשוק בעלות נמוכה, בעוד מסלול מנייתי מנוהל אקטיבית מנסה להכות את המדד אך כרוך בדרך כלל בדמי ניהול גבוהים יותר ובתלות בהחלטות המנהל.
- מול מסלול עוקב S&P 500 - מסלול עוקב מדדי מניות עשוי להיות רחב יותר ולכלול חשיפה למספר מדדים או לשווקים שונים, בעוד מסלול הצמוד למדד אחד מתמקד בחשיפה ספציפית. ניתן לבחון לעומק את כלל השתלמות עוקב מדד s&p 500 כדי להשוות בין חשיפה רחבה לחשיפה ממוקדת.
- מול מסלול כללי - כאן החשיפה המנייתית גבוהה, בעוד מסלול מאוזן מפזר בין מניות, אג"ח ונכסים נוספים. מי שמחפש פיזור רחב יותר יכול לבחון את כלל השתלמות כללי או לסקור קרנות השתלמות אחרות מסוגים שונים.
ההשוואה ממחישה שהבחירה תלויה ברמת הסיכון הרצויה, באופק ההשקעה וברגישות לדמי ניהול.
למי המסלול מתאים - ולמי פחות?
מתאים במיוחד ל:
- בעלי אופק ארוך: חוסכים המעוניינים בחשיפה מנייתית רחבה בעלות נמוכה לאורך זמן.
- מאמינים בשוק ההון: מי שמאמין בצמיחת השווקים לאורך זמן ומבין את משמעות התנודתיות.
- בעלי יכולת ספיגה: מי שמסוגל לספוג תקופות של ירידות מבלי למשוך את הכסף.
פחות מתאים ל:
- חוסכים סולידיים: מי שמחפש יציבות ושמירה על ערך הכסף, שכן החשיפה המנייתית הגבוהה משמעה תנודתיות ניכרת.
- זקוקים לכסף בטווח הקרוב: מי שעשוי להזדקק לכספי הקרן בקרוב עדיף לו מסלול סולידי יותר.
החלטה על מסלול צריכה להתבסס על מאפייני החוסך, צרכיו ורמת הסיכון שהוא מוכן לקחת.
נקודות חשובות לפני שבוחרים
לפני בחירה במסלול כדאי לשים לב לכמה נקודות מהותיות:
- תנודתיות מובנית - חשיפה מנייתית גבוהה מביאה לעליות וירידות חדות בערך הקרן, ויש להתייחס לכך כחלק טבעי מהמסלול.
- דמי ניהול כגורם מכריע - במסלול פסיבי, פער קטן בדמי הניהול עשוי להשפיע באופן משמעותי על התשואה נטו לאורך שנים.
- אופק זמן - ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך גדל הסיכוי שתנודתיות השוק תתמתן ושהמסלול ישקף את מגמת הצמיחה ארוכת הטווח.
- הבנת המדד הנעקב - חשוב לדעת אילו מדדים נכללים בעקיבה, שכן הם קובעים את אופי החשיפה הגאוגרפית והענפית של ההשקעה.
הבנה מעמיקה של נקודות אלו מסייעת להתאים את המסלול לצרכים האישיים ולציפיות מההשקעה.
שאלות נפוצות
מה מספר הקופה של כלל השתלמות עוקב מדדי מניות?
מספר הקופה של המסלול הוא 14790. מספר זה משמש לזיהוי המסלול בעת בדיקת נתונים, השוואות והעברות בין קופות.
האם המסלול מתאים לחוסכים סולידיים?
פחות. מאחר שמדובר במסלול בעל חשיפה מנייתית גבוהה ותנודתיות משמעותית, הוא מתאים בעיקר לחוסכים מוכווני צמיחה בעלי אופק השקעה ארוך. חוסכים סולידיים שמחפשים יציבות בטווח הקצר עשויים להעדיף מסלולים בעלי חשיפה מנייתית נמוכה יותר.
מה דמי הניהול הממוצעים במסלול?
דמי הניהול במסלולים עוקבי מדד נוטים להיות נמוכים יותר ממסלולים מנוהלים אקטיבית, אך הנתון המדויק משתנה ומתעדכן מעת לעת. מומלץ לבדוק את דמי הניהול העדכניים מול נתוני המסלול הרשמיים לפני קבלת החלטה.
איך משווים את המסלול לקרנות השתלמות אחרות באותו מסלול?
השוואה בין קרנות באותו מסלול עקיבה מתבצעת באמצעות טבלת השוואה הבוחנת פרמטרים כמו דמי ניהול, צמידות לתשואת המדד (פער עקיבה), המדדים הנעקבים והוצאות נוספות. בדיקת פרמטרים אלו זה לצד זה מסייעת לזהות את המסלול היעיל ביותר עבור החוסך.
האם תשואות העבר מבטיחות תשואה עתידית?
לא. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואה עתידית. ביצועי המסלול תלויים בהתנהגות מדדי המניות הנעקבים, שאינה ניתנת לחיזוי, ולכן יש להתייחס לנתוני העבר כמידע היסטורי בלבד ולא כהבטחה.
מהו פער העקיבה במסלול זה?
פער העקיבה הוא ההפרש בין תשואת המסלול לתשואת המדד שאחריו הוא עוקב. הפער נובע בעיקר מדמי ניהול, מהוצאות ומאופן יישום העקיבה. מסלול עוקב מדד איכותי שואף לצמצם פער זה ככל האפשר כדי להישאר קרוב לתשואת המדד.
האם ניתן לעבור למסלול זה ממסלול אחר?
בדרך כלל ניתן לעבור בין מסלולי השקעה בתוך קרן השתלמות או לעבור בין קרנות, בכפוף לתנאי הקופה ולכללים הרגולטוריים. מעבר בין מסלולים אינו נחשב לאירוע מס, אך מומלץ לבדוק את התנאים הספציפיים מול הגוף המנהל.
איזו רמת סיכון יש במסלול?
רמת הסיכון גבוהה יחסית, מאחר שהחשיפה מרוכזת בעיקר במניות. ערך הקרן עשוי לעלות ולרדת בהתאם לתנודות שוק המניות, ולכן המסלול מתאים בעיקר למי שמסוגל לספוג תנודתיות לאורך זמן.
מה ההבדל בין מסלול עוקב מדדי מניות למסלול מנייתי מנוהל?
מסלול עוקב מדדי מניות פועל באופן פסיבי ושואף לשקף את תשואת המדד בעלות נמוכה, בעוד מסלול מנייתי מנוהל מנסה להכות את המדד באמצעות בחירת מניות אקטיבית, בדרך כלל בדמי ניהול גבוהים יותר ובתלות בהחלטות מנהל ההשקעות.